Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Metsi'a
Daf 72b
מוֹדֶה בִּשְׁטָר שֶׁכְּתָבוֹ – אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַיְּימוֹ, וְגוֹבֶה מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים.
Traduction
In the case of a debtor who admits that he wrote a promissory note, the creditor is not required to ratify it in court in order to collect the debt, and he can therefore use the document to collect the debt even from liened property that has been sold. In the present case as well, the seller admits that he received the money; therefore the document of sale should enable the buyer to collect his money from liened property.
Rachi non traduit
מודה בשטר שכתבו. מאחר שהלוה מודה ששטר חוב שהוציא עליו שטר אמת הוא אין המלוה צריך לחזר אחר העדים החתומין בו ולהעיד על חתימתן ולקיימו וה''נ הרי מודה שמכרו לו באחריות ואם השטר בטל לענין המכירה מפני שטר המתנה שקדמו. לא בטיל לענין אחריות:
אֲמַר לֵיהּ רָבָא: מִי דָּמֵי? הָתָם נִיתַּן לְהִכָּתֵב. הָכָא לֹא נִיתַּן לְהִכָּתֵב.
Traduction
Rava said to him: Are these cases comparable? There, the matter detailed in the document may be written, as it is a substantive matter; the document attests to true events and it is therefore possible to use the promissory note to collect the debt. But here, the matter detailed in the document may not be written, as the entire sale was not genuine since it was done against the will of the seller. Consequently, this document is completely invalid and cannot be used to collect from liened property.
Rachi non traduit
לא ניתן ליכתב. מאחר שנתנו כבר במתנה ועל כרחו כתבו ליה זה:
יָתֵיב מָרִימָר וְקָאָמַר לְהָא שְׁמַעְתָּא. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְמָרִימָר: אֶלָּא הָא דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִגְבֶּה מִזְּמַן רִאשׁוֹן, נֵימָא: לֹא נִיתַּן לִיכָּתֵב! אֲמַר לֵיהּ הָכִי הַשְׁתָּא. הָתָם נְהִי דְּלֹא נִיתַּן לִיכָּתֵב מִזְּמַן רִאשׁוֹן, אֲבָל נִיתַּן לִיכָּתֵב מִזְּמַן שֵׁנִי. הָכָא לֹא נִיתַּן לִיכָּתֵב כְּלָל.
Traduction
Mareimar sat and stated this halakha. Ravina said to Mareimar: But if Rava’s answer is accepted, then with regard to that which Rabbi Yoḥanan said concerning an antedated loan document, that there is a rabbinic decree invalidating the document lest he collect from the first date, let us say that there is a better rationale, as Rava stated: The antedated document is invalid, as it may not be written. Mareimar said to him: How can these cases be compared? There, in the case of the antedated document, granted, it may not be written from the first date, but it may be written from the second date. Here, it may not be written at all.
Rachi non traduit
להא שמעתא. דרבא:
נימא לא ניתן ליכתב. אלא שמע מינה לא בטיל שטרא משום האי טעמא:
אֶלָּא הָא דְּתַנְיָא: לְשֶׁבַח קַרְקָעוֹת כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁגָּזַל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וּמְכָרָהּ לְאַחֵר וְהִשְׁבִּיחָהּ, וַהֲרֵי הִיא יוֹצְאָה מִתַּחַת יָדוֹ. כְּשֶׁהוּא גּוֹבֶה – גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים, וְשֶׁבַח גּוֹבֶה מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין. נֵימָא: לֹא נִיתַּן לִיכָּתֵב!
Traduction
The Gemara further asks: But how does one understand that which is taught in a baraita: What is the case in which one appropriates property for the enhancement of land? It is a case where one robbed another of a field and sold it to another and that buyer enhanced it, and it is appropriated by the court from his possession. When the buyer collects payment from the robber, he collects the principal, i.e., the money he paid for the field itself, even from liened property that the robber had sold in the interim, and he collects the value of the enhancement from the robber’s unsold property. Let us say there also that this illegal sale of the field was a transaction that may not be written, and therefore he should not be allowed to collect even the principal from liened property.
Rachi non traduit
לשבח קרקעות כיצד. רישא דידיה אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות מנכסי' משועבדים מפני תקון העולם וקא מפרש לשבח קרקעות כיצד:
והרי היא יוצאה מתחת ידו. של לוקח שהנגזל מוציאה בדין:
כשהוא גובה. כשהלוקח גובה מעות מן הגזלן:
מנכסים משועבדים. טורף לקוחות שלקחו אחריו מפני שהאחריות שכתב בשטר מכירתו קודם למקחו:
ושבח מנכסים בני חורין. ולא ממשועבדים מפני תקון העולם דאין הלקוחות יכולין להזהר בדבר שאין לו קצבה כגון אחריות השבח והפירות דבשלמא בקרן נזהרין להניח מקום לגבות ממנו ואי לא נזהרו אפסידו אנפשייהו:
נימא לא ניתן. שטר מכירה זה ליכתב שהרי גזולה היתה ובטל השטר ואחריות שבו ואמאי גובה קרן מנכסי' משועבדים:
הָכִי הַשְׁתָּא? הָתָם, אִי לְמַאן דְּאָמַר נִיחָא לֵיהּ דְּלָא נִיקְרְיֵיהּ גַּזְלָנָא, אִי לְמַאן דְּאָמַר נִיחָא לֵיהּ דְּלֵיקוּם בְּהֵימָנוּתֵיהּ, מְפַיֵּיס לֵיהּ לְמָרֵיהּ וּמוֹקֵים לֵיהּ לִשְׁטָרֵיהּ. הָכָא, לְאַבְרוֹחֵי מִינֵּיהּ קָמְכַוֵּין, שְׁטָרָא מְקַיֵּים לֵיהּ.
Traduction
The Gemara refutes this suggestion: How can these cases be compared? There, in the case of the field purchased from a robber, the deed of sale is meaningful either according to the one who says that it is preferable for the robber not to be called a robber by the buyer, or according to the one who says that it is preferable for the robber to maintain his reliability, i.e., to be considered an honest person; and therefore, the robber will appease the owner of the field by paying him for it and will attempt to ratify his document so that it is valid. But here, where the one who sold the field under duress intends to remove the buyer from it, will he then ratify his document?
Rachi non traduit
אי למ''ד. בפ''ק [דף טו:]:
ניחא ליה דלא ליקרייה גזלנא. אדם שמכר שדה גזולה לחבירו מחזר על הבעלים הראשונים ולוקחה מהם להעמיד ביד הלוקח כי היכי דלא ליקרייה גזלנא:
מפייס ליה למרה. לוקחה מן הבעלים הראשונים:
הכא אברוחי קמברח ליה. שהקנה לבנו קטן להבריח מזה:
שטריה מקיים ליה. בתמיה אין דעתו להחזיקה בידו הלכך לא ניתן ליכתב הוא:
מַתְנִי' אֵין פּוֹסְקִין עַל הַפֵּירוֹת עַד שֶׁיֵּצֵא הַשַּׁעַר. יָצָא הַשַּׁעַר – פּוֹסְקִין, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָזֶה יֵשׁ לָזֶה.
Traduction
MISHNA: One may not set a price with a buyer for the future delivery of produce until the market rate is publicized, as, if he is paid for supplying produce at a later date in advance of the publication of the market rate for that type of produce, he may set a price that is too low. The money paid in advance is deemed a loan, and if the initial payment was lower than the later market value, delivery of the produce will constitute interest on the loan. Once the market rate is publicized, the seller may set a price, even if the produce is not yet in his possession. The reason for this is that even though this one, i.e., the seller, does not have any of the produce, that one, someone else, has it, and the seller could theoretically acquire the produce now at the price he set.
הָיָה הוּא תְּחִילָּה לַקּוֹצְרִים, פּוֹסֵק עִמּוֹ עַל הַגָּדִישׁ, וְעַל הֶעָבִיט שֶׁל עֲנָבִים, וְעַל הַמַּעֲטָן שֶׁל זֵיתִים, וְעַל הַבֵּיצִים שֶׁל יוֹצֵר, וְעַל הַסִּיד מִשֶּׁשִּׁקְּעוֹ בַּכִּבְשָׁן.
Traduction
If the seller was first among the reapers, having harvested his crop before the market rate was set, he may set a price with a buyer as he wishes for a stack of grain that is already in his possession, or for a large basket of grapes prepared for pressing into wine, or for a vat [hama’atan] of olives prepared for pressing into oil, or for the clumps [habeitzim] of clay prepared for use by a potter, or for plaster nearing the end of the manufacturing process at the point after he has sunk it, i.e., baked it, in the kiln. Although the market rate has yet to be set, the seller may nevertheless set a price now for their eventual delivery.
Rachi non traduit
מתני' היה הוא תחילה לקוצרים. ויש לו גדיש ועדיין לא יצא השער:
פוסק עמו. באיזה שער שירצה לתת לו מאותו גדיש דכיון דיש לו. אין כאן רבית דמעכשיו הוא קנוי לו ואע''פ שלא משך דכי אין לו. נמי אבק רבית מדרבנן הוא וכי יש לו. לא גזור:
על העביט של ענבים. כלי גדול שצוברין בו את הענבים לפני דריכה והם מתחממין ומתבשלים להוציא יינם יפה יפה ושל זיתים קרוי מעטן:
ועל הביצים של יוצר. פוסק עם היוצר על הקדירות באיזו שער שירצה ואע''פ שלא יצא השער אם הכניס עפר ועשאו ביצים שקורין מעונט''ש ועושה מהם קדירות:
ועל הסיד. פוסק עמו משישקענו בכבשן אבנים והעצים לשרוף:
וּפוֹסֵק עִמּוֹ עַל הַזֶּבֶל כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין פּוֹסְקִין עַל הַזֶּבֶל אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה לוֹ זֶבֶל בָּאַשְׁפָּה, וַחֲכָמִים מַתִּירִים.
Traduction
The mishna continues: And he may set a price with a buyer for manure on any of the days of the year, as the manure will certainly be available and it is therefore viewed as if it is ready. Rabbi Yosei says: One may set the price of manure only if he already had a pile of manure in his dunghill to which the sale can immediately be applied, but the Rabbis permit it in all cases.
Rachi non traduit
ה''ג רבי יוסי אומר לעולם אינו פוסק עמו על הזבל עד שיהא לו זבל באשפות:
וּפוֹסֵק עִמּוֹ בְּשַׁעַר הַגָּבוֹהַּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פָּסַק עִמּוֹ בְּשַׁעַר הַגָּבוֹהַּ, יָכוֹל לוֹמַר: תֵּן לִי כָּזֶה, אוֹ תֵּן לִי אֶת מְעוֹתַי.
Traduction
And one may also set a price with a buyer at the highest rate, i.e., a large amount of produce sold for the lowest price, stipulating with the seller that the sale price match the lowest market rate for this product during the course of the year. Rabbi Yehuda says: Even if he did not set a price with him beforehand at the highest rate, the buyer may say to the seller: Give me the produce at this rate or give me back my money. Since he did not formally acquire the produce, if the price changed he may withdraw from the transaction.
Rachi non traduit
ופוסק עמו כשער הגבוה. אם יפחות השער ממה שהוא עכשיו. תתן לי כשער הזול שער הגבוה היינו בזול שנותנין פירות הרבה בדמים מועטים:
יכול הוא לומר לו. כשיראה שער הזול:
תן לי כזה או תן לי מעותי. שהרי לא משך ויכול לחזור בו ואפילו מי שפרע ליכא הואיל ולא נתן מעותיו ע''מ לקבל עכשיו אלא לאחר זמן ובתוך כך נשתנה השער. סתם דעתיה דאיניש אתרעא זולא פסיק:
Tossefoth non traduit
יכול לומר לו תן לי כזה או תן לי מעותי. אין זה מעמיד מלוה על גבי פירות כיון דבתורת מקח נותן לו מעות תחילה ואפילו מי שפרע ליכא דדעתייהו דאינשי אתרעא זילא כשנותן מעות על מנת לקבל פירות לאחר זמן:
גְּמָ' אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין פּוֹסְקִין עַל הַשַּׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַבִּי אַסִּי: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֲפִילּוּ כַּדּוֹרְמוּס הַזֶּה? אֲמַר לֵיהּ: לָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֶלָּא בַּשּׁוּק שֶׁל עֲיָירוֹת, דְּלָא קְבִיעִי תַּרְעַיְיהוּ.
Traduction
GEMARA: Rabbi Asi says that Rabbi Yoḥanan says: One may not set a price for the future delivery of produce at the current market rate because the market is not sufficiently stable. Rabbi Zeira said to Rabbi Asi: Does Rabbi Yoḥanan state this ruling even with regard to the rate of this large central market [dormus]? Rabbi Asi said to him: Rabbi Yoḥanan stated this ruling only with regard to the small-town markets, since their rates are not fixed, as smaller markets have greater sensitivity to fluctuations in price.
Rachi non traduit
גמ' כדורמוס. איטליז רב וגדול:
וּלְמַאן דִּסְלֵיק אַדַּעְתִּין מֵעִיקָּרָא דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֲפִילּוּ כַּדּוֹרְמוּס הַזֶּה, אֶלָּא מַתְנִיתִין דְּקָתָנֵי: אֵין פּוֹסְקִין עַל הַפֵּירוֹת עַד שֶׁיֵּצֵא הַשַּׁעַר, יָצָא הַשַּׁעַר פּוֹסְקִין, הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? מַתְנִיתִין בְּחִיטֵּי דְּאַכְלַבֵּי וְאַרְבֵי, דִּמְשִׁוךְ תַּרְעַיְהוּ טְפֵי.
Traduction
The Gemara asks: And according to what we thought initially, that Rabbi Yoḥanan stated this ruling even with regard to this large central market, but then there is a difficulty with the mishna, which teaches: One may not set a price with a buyer for the future delivery of produce until the market rate is publicized. By inference, once the market rate is publicized, one may set a price. If Rabbi Yoḥanan’s ruling applies even to large central markets, how can you find these circumstances? The Gemara answers: The mishna may be speaking about wheat that comes from large warehouses and from ships, as their rate lasts longer, since this merchandise comes to market in very large quantities.
Rachi non traduit
באכלבי וארבי. משיתחילו בעלי בתים ואוצרי פירות לפתוח אוצרותיהם וספינות באות בנהר המביאות תבואה למכור:
דמשוך תרעייהו. לזמן מרובה:
תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין פּוֹסְקִין עַל הַפֵּירוֹת עַד שֶׁיֵּצֵא הַשַּׁעַר, יָצָא הַשַּׁעַר פּוֹסְקִין, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָזֶה יֵשׁ לָזֶה. הָיוּ חֲדָשׁוֹת מֵאַרְבַּע וִישָׁנוֹת מִשָּׁלֹשׁ – אֵין פּוֹסְקִין עַד שֶׁיֵּצֵא הַשַּׁעַר לֶחָדָשׁ וְלַיָּשָׁן.
Traduction
§ The Sages taught: One may not set a price with a buyer for the future delivery of produce until the market rate is publicized. Once the market rate is publicized, the seller may set a price, even if the produce is not yet in his possession. The reason for this is that even though this one, the seller, does not have any of the produce, that one, someone else, has it, and the seller could theoretically acquire the produce now at the price he set. If the new grain was selling at the rate of four se’a for a sela and the old grain was selling at three, one may not set the price according to the price of the new grain until the market rate is publicized both for the new and for the old grain. By the time payment is made, the new grain will not be entirely new and its price will be the same as that of the old grain.
Rachi non traduit
אין פוסקין על חדשות מארבע עד שיצא שער לחדש ולישן. דהא דחדשים מארבע משום דלא יבשו עדיין כל הצורך והפוסק על החדשות לא יקבלם הימנו עכשיו אלא לאחר זמן כשיתייבשו כל צרכם לפיכך אין פוסק עליהם לקבל עליהן ארבע סאין בסלע עד שיצא השער בארבע לחדש ולישן:
הָיוּ לָקוֹטוֹת מֵאַרְבַּע, וּלְכָל אָדָם מִשָּׁלֹשׁ – אֵין פּוֹסְקִין עַד שֶׁיֵּצֵא הַשַּׁעַר לַלּוֹקֵט וְלַמּוֹכֵר.
Traduction
Similarly, if the produce sold by gleaners who gather wheat from various fields, the quality of which is low, is selling at the rate of four se’a of wheat for a sela and that of every other person is selling at the rate of three se’a of wheat for a sela, one may not set a price at the gleaners’ rate until the market rate is publicized both for wheat sold by a gleaner and for wheat sold by an ordinary seller.
Rachi non traduit
היו של לקוטות מארבע. סתם תבואות לקוטות אינן יפין שלוקטין בכמה שדות ומערבין שיבלי שיפון עם שיבלי חטין:
אין פוסקין עם בעל הבית מארבע. עד שיצא השער של ד' ללוקט ולמוכר:
אָמַר רַב נַחְמָן: פּוֹסְקִין לַלָּקוֹטוֹת כְּשַׁעַר הַלָּקוֹטוֹת. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: מַאי שְׁנָא לָקוֹט דְּאִי לֵית לֵיהּ יָזֵיף מִלָּקוֹט חַבְרֵיהּ, בַּעַל הַבַּיִת נָמֵי יְזֵיף מִלָּקוֹט! אֲמַר לֵיהּ: בַּעַל הַבַּיִת זִילָא בֵּיהּ מִילְּתָא לְמֵיזַף מִלָּקוֹט. אִיבָּעֵית אֵימָא: מַאן דְּיָהֵיב זוּזֵי לְבַעַל הַבַּיִת – אַפֵּירֵי שַׁפִּירֵי יָהֵיב.
Traduction
Rav Naḥman said: One may set a price for gleaners to deliver produce in the future at the gleaners’ rate. Rava said to Rav Naḥman: What is different about a gleaner, who you hold can immediately set his price at the gleaners’ rate? As, if he has no produce he can borrow it from another gleaner, and therefore it is viewed as though it were in his possession. A homeowner as well should be able to set a price at the gleaners’ rate, as, if he has no grain he can borrow from a gleaner. Rav Naḥman said to him: It is degrading for a homeowner to borrow from a gleaner. Consequently, there is a need to establish a market rate for ordinary sellers. And if you wish, say instead: One who gives money to a homeowner to buy his grain gives the money in return for quality produce, and he does not want the inferior produce the homeowner could borrow from gleaners.
Rachi non traduit
יזיף מלקוט. תבואה מעורבת:
Tossefoth non traduit
יזיף מלקוט חבריה. אי לאו משום דמצי למיזף אע''ג דמצי למזבן אין חשוב שער לפסוק עליו:
אָמַר רַב שֵׁשֶׁת אָמַר רַב הוּנָא: אֵין לֹוִין עַל שַׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק. אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף בַּר חָמָא לְרַב שֵׁשֶׁת, וְאָמְרִי לַהּ רַב יוֹסֵי בַּר אַבָּא לְרַב שֵׁשֶׁת: וּמִי אָמַר רַב הוּנָא הָכִי? וְהָא בָּעֵי מִינֵּיהּ מֵרַב הוּנָא: הָנֵי בְּנֵי בֵּי רַב, דְּיָזְפִי בְּתִשְׁרִי וּפָרְעִי בְּטֵבֵת, שְׁרֵי אוֹ אֲסִיר? אֲמַר לְהוּ: הָא חִיטֵּי בְּהִינֵי וְהָא חִיטֵּי בְּשִׁילֵי, אִי בָּעֵי זָבְנִי וּפָרְעִי לֵיהּ.
Traduction
Rav Sheshet says that Rav Huna says: One may not borrow produce based on the market rate, meaning that one may not purchase produce on credit with an agreement to pay for it later at the future market price, even though there is grain sold at this price in another location. Rav Yosef bar Ḥama said to Rav Sheshet, and some say that it was Rav Yosei bar Abba who said to Rav Sheshet: And did Rav Huna say this? But didn’t it occur that the Sages asked Rav Huna: With regard to those students of Torah who borrow food in the month of Tishrei and pay for it in Tevet at the rate in effect then, is this permitted or prohibited? Rav Huna said to them: There is wheat in the town called Hini and there is wheat in the town called Shili, and if the students want to they can buy wheat there and pay the lender immediately, and since they can pay at any time, it is permitted.
Rachi non traduit
אין לוין על שער שבשוק. אני שמעתי אין לוין מעות בדרך הלואה ע''מ שאם לא אשלם לך מעות עד זמן פלוני אתן לך פירות כשער של עכשיו דאע''ג דדרך מקח וממכר שרי. דרך הלואה אסור ובהלכות גדולות מפרש אין לוין סאה בסאה על סמך שער שבשוק דנימא הואיל וחיטי בהיני וחיטי בשילי הוה ליה כעד שיבא בני או עד שאמצא מפתח (לקמן בבא מציעא דף עה.):
דיזפי בתשרי. מעות:
ופרעי פירות בטבת. כשער של תשרי וללשון האחר לוין חטין ופורעין חטין:
Tossefoth non traduit
אין לוין על שער שבשוק. ומסקנא דלוין לפי ה''ג דאיירי סאה בסאה מיירי ביש לו מעות ללוה דמצי זבין בשוקא או יש לו מעט כדרבי יצחק בסוף פירקא (דף עה.) יש לו סאה לוה עליה כמה כורים וק''ק למה לי שער רק שימצא פירות לקנות אפילו ביוקר ואית דגרסינן אין לוין על פירות שבשוק:
מֵעִיקָּרָא סָבַר רַב הוּנָא אֵין לֹוִין, כֵּיוָן דְּשַׁמְעַהּ לְהָא דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר חִיָּיא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לֹוִין, אָמַר אִיהוּ נָמֵי: לֹוִין.
Traduction
The Gemara answers: Initially, Rav Huna thought that one may not borrow produce in this manner, but when he heard that Rabbi Shmuel bar Ḥiyya says that Rabbi Elazar says: One may borrow produce in this manner, he retracted his previously stated opinion and he also said that one may borrow produce in this manner.
תָּנוּ רַבָּנַן: הַמּוֹלִיךְ חֲבִילָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, מְצָאוֹ חֲבֵירוֹ וְאָמַר לוֹ: תְּנָהּ לִי וַאֲנִי אַעֲלֶה לְךָ כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּעֲלִין לְךָ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם.
Traduction
The Sages taught: With regard to one who transports a package of goods from one place, where he bought it inexpensively, to another place, where the price is higher, in order to sell it at a profit, and another found him on the way and said to him: Give me the package, and I will pay you in the manner that they pay you in that place to which you are going,
Rachi non traduit
ממקום למקום. ממקום הזול למקום היוקר:
תנה לי. ואוליכנה ואעשה צרכי במעות עד זמן פלוני:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source